ה"אני מאמין"


כאשר אני פוגשת אנשים המגיעים להתייעצות או טיפול, אני מתייחסת אל השיחות איתם כמסע שיש בו נתיבים רבים ומרובי אפשרויות. יש דרכים רבות, הצטלבויות רבות, צמתים, שבילים ומסלולים אפשריים רבים שניתן לבחור בהם. 

בכל שלב יכולים לצוץ שבילים ונתיבים אחרים שניתן לנוע בהם לכיוונים שונים: קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה. בכל צעד שאני עושה עם המטופל/ים אנו פותחים עוד אפשרויות לכיוונים חדשים. אנו יכולים לבחור לאן ללכת ומה להשאיר מאחור. נוכל תמיד לבחור בדרך אחרת, לחזור על עקבותינו, לחזור על מסלול מסוים או להישאר באותו שביל לזמן מה.

הטיפול הנרטיבי בהשראתו אני עובדת, מתייחס לתהליך הטיפולי כמסע עשיר הכולל אפשרויות רבות. בהשראת הרעיונות של הטיפול הנרטיבי אני רואה את התהליך הטיפול כתהליך משותף שבו המטפל והמטופל ממפים יחדיו את כיוון המסע.

אני מאמינה שהמטופלים הם שותפים להגדרת כיווני הטיפול ושקיימים כיוונים אפשריים רבים אליהם יכולה כל שיחה להוביל. מצוקות ובעיות מזמינות אנשים להסיק מסקנות שליליות לגבי עצמם כיחידים, זוגות או משפחות. מסקנות אלו מצמצמות את האפשרויות ההתנהגותיות, המחשבתיות והרגשיות.

אני מאמינה שבתהליך הטיפולי נוצרת אפשרות להסתכלות רחבה, מגוונת ועשירה שפותחת פתחים לאנשים לבניית זהות רחבה יותר ולבחירת האפשרויות (ההתנהגותיות והרגשיות) המועדפות עליהם בהתאם לרצונותיהם ותפיסת עולמם הערכית.

אני מאמינה שבטיפול נוצרת הזדמנות ייחודית להקשבה ולשיתוף פעולה, לבחירה מחדש על פי הרצונות ותפיסת העולם הפרטית, הזוגית והמשפחתית.

אני מאמינה שהאדם אינו מוגדר ע"י הבעיות איתן הוא מתמודד אלא מעדיפה להתייחס לבעיות כנפרדות ממנו ומהזהות שלו.

אני מאמינה גדולה בכך שלאדם יש כישורים ויכולות המונחים ע"י ערכים ואמונות אותם הוא מוקיר, אשר בעזרתם ניתן לשנות את היחסים עם הבעיות והדפוסים המטרידים אותו. אני מאמינה בפיתוח סקרנות ורצון לשאול שאלות אשר פותחות אפשרויות חדשות אותן לא תמיד יכלנו לראות קודם.

רחל פוגל