מצבי טראומה יכולים להביא לתגובות של הימנעות מגירויים הקשורים לאירוע, ניתוק מרגש, תחושות ניכור, הפרעות שינה, קשיי ריכוז, קשיים בתפקוד חברתי ומקצועי ועוד. רבים מהאנשים שנפגעו ע"י אירועים טראומטיים חשים כי איבדו מגע עם תחושה מיוחדת ורבת ערך של מי שהם- "תחושת האני". אני מניחה שאתם מכירים תחושה זו של האני.
כמה מאיתנו, כאשר התבוננו בדיעבד על אירוע מלחיץ ועל האופן שבו אנו מגיבים אליו, מוצאים את עצמנו חושבים: "ברור שזה הייתי אני, אבל פשוט לא הייתי אני?" תוצאה אחת של חווית טראומה היא שאנשים לעיתים קרובות מאבדים מגע עם התחושה המוכרת הזו של זהותם.
כאשר אדם חווה טראומה חוזרת ונשנית, "תחושת האני" שלו יכולה להיות כה מצומצמת שיכול להיות קשה מאוד לגלות את הדברים החשובים לו. זאת משום שהטראומה החוזרת ונשנית מכרסמת את מה שאנשים מעריכים בחיים. בעבודה הטיפולית שלי עם אנשים שחוו טראומות, (עבודה השואבת את השראתה העיקרית מהגישה הנרטיבית), אחד השיקולים העיקריים הוא להשיב להם את תחושת הערך של מי הם, את התחושה המועדפת של זהות או של היותם בני אדם, המכונה ע"י מייקל ווייט: "תחושת האני". (sense of myself).
לאחר שמגלים אותם, המשימה החדשה העומדת בפני המטפל היא למצוא דרכי תגובה שנותנים תוקף לדברים שאותם אדם מעריך. זה מספק את היסודות לפיתוח הסיפור העשיר של חייו של האדם. בעבודתי עם אנשים שחוו טראומה אני מייחסת משמעות רבה ליצירת תשתית של ביטחון שתמנע או תצמצם עד כמה שאפשר סכנה של רה- טראומטיזציה, באמצעות יצירת הקשר שיספק 'ביטחון פסיכולוגי ורגשי'.
הגישה הנרטיבית ממנה אני שואבת השראה מניחה כי האדם לעולם אינו מקבל פסיבי של הטראומה, ותמיד הוא נוקט בצעדים שמטרתם לשנות את השפעותיה והשלכותיה של הטראומה. תגובות אלה לטראומה ותוצאותיה קשורים למאמצים להיאחז במה שיקר וחשוב לאנשים למרות הטראומה ולשמרו. הם מעוצבים ע"י ערכים, כוונות, תחומי ידע וכישורי חיים, אשר פותחו במהלך חייו של אדם, התפתחו ועוצבו בקשריו עם אחרים.
ככל שאותם סיפורים על דרכי ההתמודדות יתפסו כעשירים ומשמעותיים יותר, ייעשה אפשרי יותר לאדם לנקוט יוזמות התואמות את מה שהוא מעריך, יוזמות המעוצבות ע"י הידע והכישורים המוכרים לו מההיסטוריה שלו, כמו גם להמשיך לפתח קשרים עם אנשים משמעותיים לו. כך שבטיפול אני מתייחסת לסיפורים של האדם כסיפורים כפולים.
יש את סיפור הטראומה והשפעותיה אך יש גם את סיפור ההתמודדות של האדם עם השפעות הטראומה, סיפור שלעיתים הוא חבוי, אך מהווה בסיס לתחושה של האדם כמסוגל להיות בעל השפעה על עיצוב חייו. תחושה זו מקטינה את הסכנה שהאדם יתפוס את עצמו כקרבן חסר ישע.
לכן בטיפול חשוב לי לזהות יחד עם האדם את הדרכים בהן התמודד עם השפעות הטראומה, את הערכים אותם הוא מוקיר ואשר היה לו חשוב לשמור עליהם, את המטרות עליהן היה חשוב לו לשמור, על השאיפות, התקוות והחלומות המשמעותיים אותם הוא ממשיך להוקיר למרות האירועים הטראומטיים שחווה ואת הרעיונות החשובים לו לגבי התנהלותם של דברים בעולם.
בהרבה מקרים הכאב משמש כעדות למה שחשוב ובעל ערך עבור האדם. בטיפול נשאף לחדש את החיבור של האדם לתחושה שהוא מסוגל להיות בעל השפעה חיובית על עיצוב חייו, חיבור לערכים, לתקוות ולרעיונות אותם הוא מוקיר, חיבור לכישורים וליכולות שלו חיבור לזהות שלו, ל"תחושת האני" וליכולתו להשפיע באופן חיובי על מערכות היחסים וכל זאת למרות האירועים הטראומטיים שחווה.
