המטפורה הנרטיבית – חלק ב' - הכותבת היא רחל פוגל
בחלק הקודם שבו עסקנו במטפורה הנרטיבית הקדשתי את מרבית הפוסט להסבר על מהותם של הסיפורים הדומיננטיים. בפוסט שלפניכם אדון בהשפעתם של הסיפורים הללו ובהקשר החברתי שלהם – תוך שימת דגש על מקרי מבחן מעשיים.
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
המטפורה הנרטיבית – חלק א' - הכותבת היא רחל פוגל
להבין ולחיות את חיינו דרך סיפורים
הטיפול הנרטיבי הוא גישה טיפולית הנמנית על קבוצת הגישות הפוסט סטרוקטוראליות. ברבות השנים נבנה ופותח הטיפול הנרטיבי על-ידי מייקל ווייט מאוסטרליה ודייוויד אפסטון מניו זילנד.
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
האם למינו של המטפל יש משמעות בעת הטיפול? - הכותבת היא רחל פוגל
התטפל אישה בגבר?
זה מכבר פנתה אלי מטופלת שלי לשעבר וסיפרה על כך שהיא ובעלה חושבים שהם זקוקים לטיפול זוגי בגלל בעיות זוגיות ומיניות שהם נתקלים בהם לאחרונה. היא אמרה: "את ודאי יודעת כמה השיחות איתך היו משמעותיות עבורי, והייתי מאוד רוצה שגם הטיפול הזוגי יהיה אצלך. כך תהיה לי תחושה של בטחון ומוכרות, אבל אני חושבת שלבעלי יהיה מאוד קשה להיות מטופל ע"י אישה…את יודעת איך הגברים התימניים…זה לא לכבוד שלהם לדבר על ענייני מין וזוגיות עם אישה אחרת…אני יותר גמישה, ומכיוון שהטיפול מאוד חשוב לי, אני מוכנה להתגמש בשבילו. האם את מכירה גבר כלשהו שהוא מטפל טוב עבורנו?"
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
עמדת המטפל בטיפול הנרטיבי - הכותבת היא רחל פוגל
שיחות טיפוליות אליהן מגיעים אנשים במטרה להתייעץ עם המטפל בנושאים שונים בהם הם חווים קשיים מהוות מסגרת שמעצם הגדרתה יש בה היררכיה והבדלי מעמדות, שכן המטופלים בכך שהם פונים להתייעצות, מגדירים את עצמם כחסרי ידע ויכולת להתמודד עם הקשיים בעטיים הם מבקשים להתייעץ ומגיעים אל אדם המוגדר על ידם כ'מומחה' על מנת לקבל עזרה.
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
שימוש בעדים חיצוניים בטיפול נרטיבי- חלק שני – טקסי הגדרה - הכותבת היא רחל פוגל
בפוסט הראשון שפרסמתי אודות טכניקת השימוש בעדים החיצוניים בטיפול הנרטיבי, הסברתי מיהו עד חיצוני ומהו תפקידו בטיפול הנרטיבי. בפוסט שלפניכם הייתי רוצה להמשיך ולדון בנושא תוך שימת דגש על פרקטיקות השימוש בעדים החיצוניים לאור מושג טקס ההגדרה אשר נטבע על ידי האנתרופולוגית ברברה מיירהוף.
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
מהו עד חיצוני?
בטיפול הנרטיבי עד חיצוני הוא קהל המוזמן לשיחה הטיפולית, דהיינו, גורם שלישי המוזמן להקשיב לסיפורים המועדפים ולזהויות המועדפות של האדם המתייעץ עם המטפל. עד חיצוני יכול להיות חלק מהקהילה בה חי האדם המתייעץ כמו בני משפחה וחברים, או שלחלופין הוא יכול להיות אדם שהתמודד עם בעיה הדומה לזו עימה מתמודד האדם המתייעץ, אשר נתן את הסכמתו לעזור לאחרים כאשר זה יהיה רלוונטי, או אדם הנמנה על קהיליית אנשי המקצוע וכיוצא באלה. לעיתים מוזמנים כמה עדים חיצוניים ובמקרה כזה חברי קבוצת העדים יכולים לעזור אלו לאלו בחשיבה ובהעלאת שאלות במטרה להעשיר את השיחה והאפשרויות עבור המטופל.
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
מכתבים ככלי טיפולי בטיפול נרטיבי - הכותבת היא רחל פוגל
אבות הגישה הנרטיבית לטיפול, מייקל ווייט ודייוויד אפסטון כתבו רבות על אמצעים סיפוריים למטרות טיפוליות. שניהם דיברו במקומות שונים על כך שמכתבים טיפוליים קשורים באופן הדוק לטיפול נרטיבי. אפסטון בספרו Playful Approaches to Serious Problems (אותו כתב בשיתוף עם פרימן ולובוביץ) מתאר את הרציונל למכתבים טיפוליים:
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
מטפלים לא מוסמכים – על שימוש בצעצועים במהלך הטיפול הנרטיבי - הכותבת היא רחל פוגל
הצעצועים כאביזר מסייע בטיפול הנרטיבי
בהרבה מאוד סיפורי ילדים, הילדים נעזרים ומתחברים עם חברים לא אנושיים: כלבים, ציפורים, דולפינים, חתולים, חיות המחמד שלהם, בובות פרווה, וחברים דמיוניים. אחרי הכל, איפה היו כריסטופר רובין ללא פו הדב, טימי ללא לאסי, או יורם, נגה ואורנה ללא קופיקו?
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
ילדים אינם פסיביים בהתמודדותם עם השפעות של טראומה - הכותבת היא רחל פוגל
בפוסט שכתבתי בעקבות הטבח המזעזע בעיר ניוטאון אשר בקונטיקט, התייחסתי בהרחבה לשאלה כיצד ניתן לעזור ולסייע לילדים אשר חוו טראומה. בפוסט שלפניכם הייתי רוצה להרחיב מעט יותר על הנושא הזה תוך מתן דגש על ההבנה שילדים אינם פסיביים בהתמודדותם עם השפעות טראומה. המודעות לכך מאפשרת למבוגרים לשים לב לפעולות אקטיביות שנוקטים הילדים בהתמודדותם עם השפעות טראומה, לתת לכך מקום בשיחה עימם באופן שיאפשר להם מודעות לצעדי ההתמודדות אותם הם נוקטים והרחבתם לסיפורי התמודדות עשירים.
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
קידום שיתוף פעולה בין הורים לילדים בטיפול המשפחתי-נרטיבי - הכותבת היא רחל פוגל
לעתים קרובות, אני פוגשת משפחות המגיעות לטיפול משפחתי בשל קונפליקט בין ילדים או לחילופין בין המתבגרים להוריהם. קונפליקט זה יוצר בדרך כלל הרבה אי הבנות, רגשות פגועים ומסקנות שליליות לגבי המניעים של האחר. לפעמים קונפליקט זה מתדרדר עד לנקודה של כמעט משבר ביכולת לקיים שיתוף פעולה כלשהו בין שני הצדדים, שהפכו מאוד מקוטבים. לעיתים, משפחות מחפשות עזרה של מטפל בזמנים כאלה. במצבים כאלה, אנו מעוניינים בפיתוח נתיבים לשיחות אשר יכולות לקדם שיתוף פעולה.
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
טיפול זוגי במקרים בהם מתגלה בגידה - הכותבת היא רחל פוגל
גם אם מאוד רצינו בכך, הרי שבימים האחרונים לא ניתן היה להתעלם מהאזכורים החדשותיים התכופים שעסקו ברומן מחוץ לנישואין שניהל ראש ה-CIA לשעבר, הגנרל דייויד פטראוס עם מחברת הביוגרפיה שלו, פולה ברודוול. על רקע הניסיון של בני הזוג פטראוס לאחות את השברים אחרי 38 שנות נישואין, לא מן הנמנע הוא כי בקרוב יקבעו השניים מספר פגישות אצל המטפלת הזוגית הטובה ביותר שיוכלו למצוא.
לקריאת המאמר במלואו - לחצו רחל פוגל
הרחבת כיוונים מועדפים – שיחות עריכה מחדש - מאת: רחל פוגל
כפי שכתבתי במאמר הקודם שלי על סיפורים מועדפים, כאשר מטפל נרטיבי מקשיב לסיפורים המובאים לטיפול הוא יכול לשמוע מפי המטופלים אודות אירועים התואמים לסיפור הבעיה ואירועים הסותרים או חורגים מסיפור הבעיה המרכזי.
להמשך קריאה לחצו על הקישור - רחל פוגל
הרחבת כיוונים מועדפים – איך עושים זאת נכון? - מאת: רחל פוגל
בהמשך לדברים שכתבתי בשני המאמרים הקודמים על הרעיון של הקשבה לכיוונים מועדפים ואף על הרחבתם של הסיפורים המועדפים הייתי רוצה להתמקד הפעם בדרכים אשר בעזרתם ניתן לעשות זאת בפועל.
להמשך קריאה לחצו על הקישור - רחל פוגל
כיצד ניתן לעזור לילדים שחוו טראומה – מחשבות בעקבות הטבח בקונטיקט - מאת: רחל פוגל
אף אחד מאיתנו לא יכול היה להישאר אדיש לטבח הילדים המזוויע שאירע בסוף השבוע החולף בקונטיקט. הצורך האנושי שכולנו חווים בחיים באופן כללי ובפרט אחרי אירועים כה טרגיים הוא ליצור משמעות לגבי אירועים של "אלימות בלתי מובנת" מסוג זה. ברור ונהיר הוא שמדובר בצורך טבעי וחזק מאין כמוהו שניתן לאפיינו כבעל משמעות טיפולית – עבור המבוגרים והילדים כאחד.
להמשך קריאה לחצו על הקישור - רחל פוגל
פריקת דיווחים נטורליסטיים – תרגיל של מגי קרי (2005) - מאת: רחל פוגל
התרגיל נעשה בזוגות.
אתה מתבקש לחשוב על דרך לתאר על מה בתוכך אתה מסתמך כאשר המצב בעבודה נעשה קשה. משהן שעזר לך להתגבר בעבר ושאותו אתה יכול לתאר כ'כוח' או 'משאב' שיש לך. ספר לבן זוגך על כוח או משאב זה וקצת על זמן מסוים בו השתמשת בו.
להמשך קריאה לחצו על הקישור - רחל פוגל
תקציר להרצאה לכנס פסיכולוגי מדעי פנל בנושא:"שיחות עם הורים בגובה העיניים" - מאת: רחל פוגל
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של בקורת על הורים, שאותה אנו פוגשים גם כבקורת של הורים על עצמם וגם בקורת של מערכות שונות על ההורים, כולל מערכות חינוך, יועצים שונים וכיו"ב.
להמשך קריאה לחצו על הקישור - רחל פוגל
מהלך ראיון עם אנשים המעידים על טראומה שחוו – נבנה ע"י דייוויד דנבורו (אוסטרליה) - מאת: רחל פוגל
האם תוכל לספר לנו על האירועים הקשים?
במהלך הזמן בו חווית חוסר צדק זה, איך ניסית לשאת את זה? על מה ניסית לחשוב? האם היו זיכרונות כלשהם שניסית להיצמד אליהם? חלומות כלשהם? מה החזיק אותך במהלך הזמנים הקשים הללו?
האם היו דרכים שונות בהן ניסית להתמודד עם האופנים השונים של הטראומה?
למה חשוב לך שאנשים אחרים ידעו על כך?
להמשך קריאה לחצו על הקישור - רחל פוגל
סכנה של רה- טראומה ורעיונות נרטיביים להתמודדות - מאת: רחל פוגל
לפני כ- 10 שנים, אחד מבני התבקש לראיין ניצול שואה כחלק מעבודה בנושא "השואה", אותה התבקש להגיש בביה"ס. באופן טבעי החליט לפנות לסבא, אותו חווה כמי שאהב תמיד לספר על חוויות הילדות שלו לנכדיו. הוא הגיע עם רשימת שאלות מוכנות והתיישב בחגיגיות מול סבא.
להמשך קריאה לחצו על הקישור - רחל פוגל
להסתכל על הזוגיות בטיפול זוגי - מאת: רחל פוגל
זוגות רבים המגיעים לטיפול זוגי בעקבות קשיים אותם הם חווים ביחסים הזוגיים, נוטים לתלות את האשם בקיום הבעיה על בן הזוג. זוהי תופעה שניתן להבין אותה מתוך כך שכל אחד מבני הזוג החווה מצוקה נוטה להסתכל על הגורם למצוקה כנמצא מחוץ לו. מכיוון שהאחר ביחסים הזוגיים הוא בן הזוג, ניתן לראות פעמים רבות בפגישות הטיפוליות מריבות, צעקות והאשמות הדדיות.
הורות בגובה העיניים – מטפלים, הורים וילדים בשיתוף פעולה למול קשיים ובעיות - מאת: רחל פוגל
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של בקורת על הורים, שאותה אנו פוגשים גם כבקורת של הורים על עצמם וגם בקורת של מערכות שונות על ההורים, כולל מערכות חינוך, יועצים שונים וכיו"ב. לבקורת זו השלכות רבות, כגון: חוויות של כשלון אצל ההורים, רתיעה של הורים מפני טיפול בשל חשש משיפוטיות של מטפלים כלפיהם, בקורת עצמית של הורים, בקורת של הורים כלפי הילדים, שיפוט של מטפלים וגורמי חינוך כלפי הורים ועוד.
לקריאת המאמר במלואו לחצו - רחל פוגל
זהותנו מתרחבת עם זכרם - נכתב על ידי רחל פוגל ורזי שחר
בהרצאה של הסופרת יוכי לוין שמעתי אותה אומרת: "הייתי בארצות רחוקות, גרתי בערים סואנות, נפגשתי עם שועי עולם… ואני מתגעגעת לאמא…" מצאתי כי דבריה שלה כאילו מדברים מתוך לבי. גם אני מצאתי את עצמי מתגעגעת לאמי. אמי נפטרה לפני יותר מ- 10 שנים ואני עדיין מתגעגעת. לאחר שנפטרה אני זוכרת שנמנעתי מללכת לאירועים שונים שחששתי שיפריעו לי לשמור על הקשר עם אמי וירחיקו אותי ממנה.
לקריאת המאמר במלואו לחצו - רחל פוגל
עץ החיים- מודל נרטיבי לעבודה עם ילדים שחוו טראומה - מאת: רחל פוגל
בקיץ 2007, התקיים בנורבגיה כנס בינלאומי שעסק בטיפול הנרטיבי. בהרצאת הפתיחה הופיעה פסיכולוגית מזימבבואה, הגב' נאזאלו נקובה, שריגשה בדבריה את מאות הנוכחים בתיאור העבודה הקולקטיבית עם ילדים שחוו טראומות קשות ברחבי אפריקה. ניסיונות רבים ליישום המודל במקומות שונים ברחבי העולם, העידו על כך שלכלי טיפולי זה יש יכולת להשפיע בזמן קצר על תחושת הביטחון ויכולת ההתמודדות של ילדים. אני רוצה לשתף אתכם בתמצית מהרעיונות במודל זה.
לקריאת המאמר לחצו - רחל פוגל
שיחות Re-Membering – דרך עבודה נוספת של הטיפול הנרטיבי - מאת: רחל פוגל
במאמר אותו כתבתי עם שותפתי וחברתי רזי שחר על רעיונות הטיפול הנרטיבי להתמודדות עם אבל ואובדן, צוין שהשימוש בטכניקה זו אינו ייחודי רק למצבי אבל ואובדן, שכן ניתן ליישמה באופנים ובמקרים נוספים. כעת, ברצוני להדגים שימוש נוסף בשאלות מסוג זה.
לקריאת המאמר לחצו - רחל פוגל
להיות עד לבן הזוג – התמודדות עם קונפליקטים בטיפול זוגי - מאת: רחל פוגל
כמטפלת זוגית אני עדה פעמים רבות למצבים בהם בני זוג המגיעים לטיפול אינם מגיעים לבדם. הרבה זוגות מגיעים מלווים בכעסים, האשמות הדדיות, חיפוש אשמה בבן הזוג ונכונות להטיח את האשמה זה בזו. הכעסים, ההאשמות וההטחות ההדדיות מפעילים את בני הזוג ולעיתים קרובות משסים אותם זה בזו והשיחות מאופיינות בצעקות רמות, מבטים רושפים ותחושות של ייאוש וחוסר תקווה.
להמשך קריאה לחצו - רחל פוגל
הרחבת סיפורים מועדפים - מאת: רחל פוגל
נתק בין הבת להורים – תלוי את מי שואלים?
משפחת טל (שם בדוי) הגיעה לטיפול משפחתי בשל תחושות של דאגה לבתם הבכורה, אורלי, (שם בדוי), בשל התנהגויות החורגות מהמקובל במשפחה וחציית גבולות התנהגותיים וחברתיים. דווח על מריבות רבות בעיקר בין האם לבת ותחושות של חוסר אונים מצד ההורים לגבי האפשרות להשפיע על חייה ובחירותיה של בתם.
להמשך קריאה לחצו - רחל פוגל
סיפורים מועדפים – למה חשוב להרחיבם? - מאת: רחל פוגל
בהמשך לדברים שכתבתי כאן לפני מספר ימים אודות הרחבת הסיפורים המועדפים, ומעבר לכך, אודות הרעיון ודרך העבודה הנקראת "החצנה"אני רוצה להרחיב כאן על האפשרויות הנפתחות בעקבות זיהוי, הרחבה והעשרה של הסיפורים המועדפים.
לקריאת המאמר המלא לחצו על הקישור - רחל פוגל
עמדת המטפל בטיפול הנרטיבי - מאת: רחל פוגל
שיחות טיפוליות אליהן מגיעים אנשים במטרה להתייעץ עם המטפל בנושאים שונים בהם הם חווים קשיים מהוות מסגרת שמעצם הגדרתה יש בה היררכיה והבדלי מעמדות, שכן המטופלים בכך שהם פונים להתייעצות, מגדירים את עצמם כחסרי ידע ויכולת להתמודד עם הקשיים בעטיים הם מבקשים להתייעץ ומגיעים אל אדם המוגדר על ידם כ'מומחה' על מנת לקבל עזרה.
לקריאת המאמר המלא לחצו על הקישור - רחל פוגל
שיחות עריכה מחדש - מאת: רחל פוגל
הטיפול הנרטיבי מדגיש את הצורך להקשיב בעת ובעונה אחת באמצעות "הקשבה כפולה" לכיוונים שונים שייתכן שהם סותרים את סיפור הבעיה. לדוגמה, ניתן לשמוע בני זוג שהגיע לטיפול מתלוננים באמצעות דוגמאות וסיפורים שונים על כך שלחייהם הזוגיים חדרו "ריחוק" ו"קנאה" ומטרתם העיקרית היא לשחרר את חיי הזוגיות משני "מזיקים" אלה.
לקריאת מאמר המלא לחצו פסיכולוגית רחל פוגל
על הסתכלות על הזוגיות בטיפול זוגי - מאת: רחל פוגל
זוגות רבים המגיעים לטיפול זוגי בעקבות קשיים אותם הם חווים ביחסים הזוגיים, נוטים לתלות את האשם בקיום הבעיה על בן הזוג. זוהי תופעה שניתן להבין אותה מתוך כך שכל אחד מבני הזוג החווה מצוקה נוטה להסתכל על הגורם למצוקה כנמצא מחוץ לו. מכיוון שהאחר ביחסים הזוגיים הוא בן הזוג, ניתן לראות פעמים רבות בפגישות הטיפוליות מריבות, צעקות והאשמות הדדיות.
להמשך קריאת המאמר, לחצו על הקישור - רחל פוגל
שיחות Re-Membering – דרך עבודה נוספת של הטיפול הנרטיבי
במאמר אותו כתבתי עם שותפתי וחברתי רזי שחר על רעיונות הטיפול הנרטיבי להתמודדות עם אבל ואובדן, צוין שהשימוש בטכניקה זו אינו ייחודי רק למצבי אבל ואובדן, שכן ניתן ליישמה באופנים ובמקרים נוספים. כעת, ברצוני להדגים שימוש נוסף בשאלות מסוג זה.
לקריאת המאמר במלואו, לחצו על הקישור - רחל פוגל
עץ החיים- מודל נרטיבי לעבודה עם ילדים שחוו טראומה
בקיץ 2007, התקיים בנורבגיה כנס בינלאומי שעסק בטיפול הנרטיבי. בהרצאת הפתיחה הופיעה פסיכולוגית מזימבבואה, הגב' נאזאלו נקובה, שריגשה בדבריה את מאות הנוכחים בתיאור העבודה הקולקטיבית עם ילדים שחוו טראומות קשות ברחבי אפריקה. ניסיונות רבים ליישום המודל במקומות שונים ברחבי העולם, העידו על כך שלכלי טיפולי זה יש יכולת להשפיע בזמן קצר על תחושת הביטחון ויכולת ההתמודדות של ילדים. אני רוצה לשתף אתכם בתמצית מהרעיונות במודל זה.
להמשך קריאת המאמר, לחצו על הקישור - רחל פוגל
פריקת דיווחים נטורליסטיים – תרגיל של מגי קרי (2005)
התרגיל נעשה בזוגות.
אתה מתבקש לחשוב על דרך לתאר על מה בתוכך אתה מסתמך כאשר המצב בעבודה נעשה קשה. משהן שעזר לך להתגבר בעבר ושאותו אתה יכול לתאר כ'כוח' או 'משאב' שיש לך. ספר לבן זוגך על כוח או משאב זה וקצת על זמן מסוים בו השתמשת בו.
לקריאת המאמר במלואו, לחצו על הקישור - רחל פוגל
הורות בגובה העיניים – מטפלים, הורים וילדים בשיתוף פעולה למול קשיים ובעיות
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של בקורת על הורים, שאותה אנו פוגשים גם כבקורת של הורים על עצמם וגם בקורת של מערכות שונות על ההורים, כולל מערכות חינוך, יועצים שונים וכיו"ב. לבקורת זו השלכות רבות, כגון: חוויות של כשלון אצל ההורים, רתיעה של הורים מפני טיפול בשל חשש משיפוטיות של מטפלים כלפיהם, בקורת עצמית של הורים, בקורת של הורים כלפי הילדים, שיפוט של מטפלים וגורמי חינוך כלפי הורים ועוד.
להמשך קריאת המאמר, לחצו על הקישור - רחל פוגל
תקציר להרצאה לכנס פסיכולוגי מדעי פנל בנושא:"שיחות עם הורים בגובה העיניים"
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של בקורת על הורים, שאותה אנו פוגשים גם כבקורת של הורים על עצמם וגם בקורת של מערכות שונות על ההורים, כולל מערכות חינוך, יועצים שונים וכיו"ב. לבקורת זו השלכות רבות, כגון: חוויות של כשלון אצל ההורים, רתיעה של הורים מפני טיפול בשל חשש משיפוטיות של מטפלים כלפיהם, בקורת עצמית של הורים, בקורת של הורים כלפי הילדים, שיפוט של מטפלים וגורמי חינוך כלפי הורים ועוד.
להמשך קריאת המאמר, לחצו על הקישור - רחל פוגל
להסתכל על הזוגיות בטיפול זוגי
זוגות רבים המגיעים לטיפול זוגי בעקבות קשיים אותם הם חווים ביחסים הזוגיים, נוטים לתלות את האשם בקיום הבעיה על בן הזוג. זוהי תופעה שניתן להבין אותה מתוך כך שכל אחד מבני הזוג החווה מצוקה נוטה להסתכל על הגורם למצוקה כנמצא מחוץ לו. מכיוון שהאחר ביחסים הזוגיים הוא בן הזוג, ניתן לראות פעמים רבות בפגישות הטיפוליות מריבות, צעקות והאשמות הדדיות.
להמשך קריאת המאמר, לחצו על הקישור - רחל פוגל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה